הגפת עלתה להם לראש

הניסיון ביקב הגולן, לייצר מים בטעם יין מגפת ענבים, נגמר במינוס 15 מיליון ₪ בקופה. "קיבוצניקים טמבלים קנו בלוף", טוען חבר שהתנגד למיזם; "זה מוצר מדהים", אומר היו"ר לשעבר יונתן בשיא, "נפלנו בגיוס ההון"

בשנת 2016, שנה לפני שסיימה לכהן כמנכ"לית יקב רמת הגולן (בבעלות הקיבוצים: אלרום, אורטל, עין זיוון וגשור; והמושבים: רמות נפתלי, רמת מגשימים, קשת ויונתן), באה ענת לוי – היום מראש פינה, בעבר חברת אלרום, יחד עם היו"ר דאז, יונתן בשיא ממעלה גלבוע – עם הצעה של חברת "חדשנות מעשית", ל"הפוך גפת ענבים לזהב", ככתוב באתר של החברה. מדובר בשימוש בגפת ענבים כדי לייצר מים בטעם יין, ללא אלכוהול, תחת השם O. vine, או "מים עם זיכרון של יין".

ארבע שנים תסס המיזם הזה, לפני שהדירקטוריון של היקב בראשות היו"ר גבי חמו, שנכנס לתפקידו במאי 2020, החליט לבטלו, לצלילם של משקעים בינאישיים עכורים.   

"להפוך גפת לזהב"

באתר של "חדשנות מעשית" מוצג המיזם – כמו כל המיזמים של החברה המוצגים בו – כהצלחה מסחררת. כך נכתב שם: "מהר מאוד הבנו שגפת ענבים היא זהב! … גפת הענבים הצנועה והנחבאת אל הכלים, זו שעד כה שימשה להזנת בעלי חיים, מבלי להבין את ערכה הגדול, מכילה בתוכה גם את הארומה, הטעם והניחוח המדהימים שכל כך אופייניים ליין. ידענו שיש לנו זהב ביד וכל מה שנשאר לנו זה לחשוף את הייחודיות בדרך הכי אטרקטיבית לצרכן. החלטנו ללכת על עיקרון של חליטה … שממצה אל תוך המים את הבריאות והחוויה המדהימה של היין אבל – בלי האלכוהול ועם מעט מאוד (מאוד) סוכר. תהליך קלאסי של הפיכת פחת לזהב … מה שיצא זה ה-O. VINE: ה-WINE WATER היחידים בעולם שעשירים בטעם, בארומה ובכל הבריאות של היין. מעניקים ניחוח משכר וטעם מרענן לכל שולחן – ללא אלכוהול!" גם קופירייטר צריך לדעת מתי לעצור.

גם בניכוי ההאדרה של "חדשנות מעשית", שיטוט ברשת מעלה כי המוצר עורר סקרנות בתוכניות טלוויזיה בארה"ב, סוקר בוושינגטון פוסט ויצר באז כמשקה טרנדי בקטגוריית "הנטול" (אלכוהול).

לדברי יונתן בשיא, "בתערוכה במנהטן, אנשים עמדו בתור לטעימות, התברר שיש שווקים שמשוועים לזה. למשל, נשים בהריון, או מיליוני מוסלמים שמנועים משתיית אלכוהול. סמנכ"ל קוקה קולה העולמית אמר שאם נתקדם עם המוצר, הם יקנו אותו. על סודה סטרים שזה מים מוגזים הם קנו בסכומי עתק…" 

"פנטזיה מטומטמת"

אם כל כך טוב, למה כל כך רע? מה קרה שאחרי ארבע שנות פיתוח והשקעה של 15מיליון ₪, כדברי בשיא, ו-17 מיליון ₪ להערכת אחרים, עשו סטופ? כאן הדעות חלוקות בין מי שאומר: קורונה, לבין מי שמסביר: מחסור במשקיעים, לבין מי שטוען: כישלון ידוע מראש.

חבר שהיה קשור ליקב, מציג תמונה פחות מזהירה של הרעיון: "בשיא וענת לקחו את המיזם מ'חדשנות מעשית' ועשו לו גלוריפיקציה. ברגע שהרעיון יצא לאור, הבנו שאין לו היתכנות עסקית, אבל הם דחפו את זה. זאת הייתה פנטזיה מטומטמת מראשיתה. לא בדקו לעומק, נתנו לזה להתגלגל. קיבוצניקים טמבלים נפלו בפח. זה סיפור מדהים בכל קנה מידה. הראו לנו מצגת יפה וסיפרו שיש עוד מתעניינים. העסק לא הכניס גרוש וכבר עלה 17-18 מיליון ₪." הדהוד לטענה של יד קלה על הכסף, יומרות מוגזמות והתעלמות מביקורת, בא מפי חבר נוסף, ותיק בהנהלת היקב. לדבריו, "יונתן וענת הציגו באוגוסט 2019, תוכנית עסקית שהכול נראה בה יפה. בנובמבר 2019, הם כבר הציגו תוכנית גרועה בהרבה. ההתנהלות הייתה על הפנים."

ענת לוי מגינה בנחישות על מיזם המים בטעם יין, כמו גם על העבודה של יקבי הגולן עם "חדשנות מעשית" – שאת פועלה היא אף משבחת ומהללת בסרטון ברשת – וטוענת כיום, כי מי שנתנה למיזם את "נשיקת המוות", הייתה, בסופו של דבר, הקורונה.

"מים עם זיכרון של יין". הוציאו ליקב את המיץ (מתוך האתר)

"תהודה מטורפת בעולם"

לדבריה, "המוצר קיבל תהודה מטורפת בעולם. דיברו עליו בתוכניות טלוויזיה בארה"ב, היה פיתוח מדהים של התהליך. הכול נעשה באישור הדירקטוריון. התחלנו למכור בארה"ב, התחלנו במו"מ עם משקיעים, אבל לא הצלחנו לגייס את הכסף בזמן שהבעלים הגדירו. נראה שהם לא האמינו בהמשך המיזם בתקופה כזאת. היינו בתערוכה ביפן בפברואר 2020 ובאפריל נשלחה לשם מכולה. ואז באה הקורונה ונעצרנו. היה פה משהו יפה, שלא הבשיל עקב העיתוי. הרבה מיזמים נופלים. לא הצלחנו להפוך את המוצר הראשוני לעסק. מוצר כזה לא היה לפני כן. אני מקווה שזה לא ירתיע את היקב מפני מיזמים חדשים."   

טל לייזר, מנכ"לית חדשנות מעשית: "ביקבי גולן בנינו קונצפט, פיתחנו מוצר ויש להם אותו. מנכ"ל שהיה אחראי עליו, עזב והגיע מנכ"ל שאמר: 'לא בא לי להתעסק עם זה'. אנחנו אומרים לחברות: אל תתעסקו רק בהישרדות, תעשו מהלכים אמיצים וחדשנים. אנחנו רוצים להצמיח תעשיות וגם חקלאים, שכיום נוטשים את השדות. זאת שליחות. התעשייה הקיבוצית מדשדשת כי איננה מאמינה בעצמה ומשפדת את כל מי שמנסה ונכשל. ביקב עשו מהלך אמיץ. חשבו איך לעשות כסף מהפחת, במקום לזרוק אותו. ענת סיפרה שהיה מישהו שהיא פיטרה וכעת הוא מציג תמונה של כישלון. יש לנו פרויקטים שהצליחו בענק, לא רק סיפורים על מפעל שנתקע בגלל הקורונה. לא מונינו על השיווק ולא על ההשקעות של היקב. התבקשנו להביא רעיון וכך עשינו."   

באז במנהטן

יונתן בשיא, 17 שנים בדירקטוריון של היקב, מהן חמש שנים כיו"ר, מסביר שלא היה קשר בין פרישתו מן התפקיד במאי 2020, לבין סגירת המיזם. "ביקב כל חמש שנים מחליפים יו"ר כמו שעון וכך היה גם אתי. כשסיימתי, קיבלתי, כתודה,  יין מן המועד שבו התחלתי את התפקיד, ב-2003. בשנים הללו עשינו הרבה דברים, אחד מהם – סטרטאפ לצרכי קיימות של שימוש בפסולת, תוך ניצול האמצעים שביקב.  רצינו להיות היקב הראשון בעולם, שעושה מגפת מוצר נוסף. אגב, בגמרא מצוין שאבותינו נהגו לתת את הסחיט של היין לעניים כדי שיעשו ממנו יין, כך שאיננו חלוצים בזה … הדירקטוריון קיבל את הרעיון והחלטנו, בשלב ראשון, להשקיע בעצמנו וציינו שבשלב מוקדם יחסית נכניס שותף, כדי לא להעמיס על היקב. בשלב שני, אחרי שנמכור בחמישה מיליון דולר – את הידע, או את התמצית שנייצר בארץ – נתקדם."

לא בגלל הקורונה

בשיא מתאר את קבלת הפנים למוצר החדש בתערוכה במנהטן כ"באז בלתי ייאמן". אמנם המוצר נטול אלכוהול, אבל נראה שאפשר היה להשתכר מן האווירה. "חשבנו שאנחנו נמצאים בדרך הנכונה", הוא מספר. "התחלנו 'להרים פרופיל', אבל לא מצאנו בכל הארץ קו שניתן לבצע בו את התהליכים במוצר הזה. בסוף נאלצנו לקנות קו בטבריה שיתאים לצרכי הפסטור והבקבוק המיוחדים, דבר שהיה כרוך בהוצאות שהלכו וגדלו. התחלנו למכור בעיקר לשוק האמריקאי. כשהגענו ל-10 מיליון ₪ השקעה, באנו לבעלים ואמרנו שאנחנו רוצים להכניס שותף ב-20%. חיפשנו שני אנשים משוק ההון, כדי שיגייסו משקיעים. בקטע הזה נפלנו. זה לא בגלל הקורונה, זה היה שנה לפני הקורונה. כמעט שנה חיפשנו משקיע ולא הצלחנו."

ש: אז הקורונה היא תירוץ?

"אני בן 72 ולא תפסו אותי בשקר. זה לא בגלל הקורונה. הרבה סטרטאפים מנסים לגייס משקיעים ולא מצליחים. לא מצאנו משקיעים."

ש: השם "יקב הגולן", לא הרשים איש?

זה לא עניין של שם היקב. זהו מוצר שאפשר לייצר בכל יקב בעולם. זה תהליך מורכב, אבל אפשר לעשותו בכל מקום. היינו על סף חתימת הסכם עם חברת השקעות של בנק דיסקונט, היינו בקשר עם בעלי הון ישראלים, כולל הבעלים ויסוצקי, שחשב לקנות את זה, אבל מסיבותיו החליט שאיננו יכול להרים את העניין. חשבתי ואני עדיין חושב, שאחרי שהקורונה תיעלם, מישהו בעולם ייקח את זה. הגענו לנקודה שהעסק לא מוכר ואין כסף מבחוץ כדי לקדם אותו. בלי זה אי אפשר היה להמשיך. הבעלים חשבו אז וחושבים גם היום שזה היה ניסוי מדהים וחלק אינטגרלי מהמוצרים של היקב. חשבנו לפתח סוגים שונים של טעמים. בסטרטאפים אחד מעשרה מצליח ואנחנו לא היינו האחד הזה. לצערי נוצרה סביב המיזם 'מלחמת עולם' בגלל יחסים אישיים. אני גאה בסטרטאפ הזה ומיצר על כך שהוא לא צלח."    

פניתי כמה פעמים ליו"ר הדירקטוריון הנוכחי, גבי חמו, שהחליט על סגירת המיזם. לא קיבלתי תגובה.

"הזמן הירוק" 7.4.21

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s