ליל הכולבויניקים

הפרידה מן הכולבויניקים בראש הנקרה היה מופע רווי יצרים שהשתרע על פני שלוש אסיפות  חברים ולווה בייסורי גמילה קשים עם המעבר מהגשת אוכל לשולחנות להגשה עצמית - אי שם באמצע שנות השבעים של המילניום הקודם - התייתר הצורך בכולבויניקים. לצעירים שבינינו: כולבויניקים – יש קיבוצים שבהם הם נקראו "כללית" או "ציבורית" – היו קערות נירוסטה … המשך לקרוא ליל הכולבויניקים

משימה, על שום מה?

משאבדו תחושת השליחות והנכונות לצאת מד' אמות, הקריאה "לחזור למשימתיות", היא קריאה לחלל הריק. התנועה והקיבוצים כבר לא חיים "מעבר לעצמם"   לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה שׁוּם בְּרֵרָה לֹא הָיְתָה רַק עֲשָׁשִׁית-הַתִּקְוָה שֶׁמֵּאֲנָה לִכְבּוֹת (אלכסנדר פן) *** אני זוכר שקראתי פעם ריאיון עם זאב הורביץ, מראשוני קבוצת גבע, שנכתב לרגל אחד היובלות של הקיבוץ (50, כמדומני). הריאיון … המשך לקרוא משימה, על שום מה?

מיונית במקום שמנת

בין צלוחיות השמנת שלקחו החברים מהדלפק שתלנו צלוחית מיונית וחיכינו לנופל בפח. סיפורים מהבוידעם (ב) בערך ב-1970 – בעניין התאריך אל תתפסו אותי במילה - מונה גרשון לאקונום הראשון של ראש הנקרה. וזה לא שעד אז לא היה כאן אקונום היו אפילו שתיים, רותה ואושי המיתולוגיות, רק שהן התמקדו בהזמנות מהספקים, בתפריטים ובבישול - בצד … המשך לקרוא מיונית במקום שמנת

כך שיניתי את ימי השבוע

הקיבוץ כל כך זיהה את הלחמניות עם יום רביעי, עד שפעם אחת, העברתם ליום שלישי, שיבשה להרבה אנשים את היומן ואת לוח הזמנים בעוד בכל מקום נקבעו ימי השבוע לפי לוח השנה, בראש הנקרה, לפחות שניים מימי השבוע, נקבעו על ידי התפריט. למשל, אם היו לחמניות בארוחת בוקר, ידעת שזה יום רביעי; אם היו שאריות … המשך לקרוא כך שיניתי את ימי השבוע

מועדון החולצות הכחולות

במקום להתכתש עם מזכירות התנועה, על החברים והקיבוצים החפצים ביקרן של תנועות הנוער והבוגרים, להקים את מועדון החולצות הכחולות, שיתמוך בתנועות ויסתייע בהן. הצעה לסדר הסכסוך בין מזכירות התנועה הקיבוצית לבין תנועות הנוער והבוגרים, מצער ומדאיג חברים רבים; שיאו השלילי היה בהזמנת מאבטחים כדי למנוע את כניסת חברי תנועות הבוגרים לישיבת מועצת התנועה. צעד בלתי … המשך לקרוא מועדון החולצות הכחולות